ארין פרסונס – המאפרת שהופכת את ההיסטוריה של האיפור לרלוונטית מחדש

מאפרת בינלאומית, חוקרת ביוטי ואספנית של פריטי איפור נדירים – ארין פרסונס מצליחה לחבר בין טכניקות שנשכחו, יצירתיות בלתי מתפשרת והבנה עמוקה של הפנים. אם אתן אוהבות איפור ורוצות ללמוד לא רק מה לעשות, אלא גם מדוע – זה חשבון שכדאי להכיר.

מקור: היוטיוב הרשמי של Erin Parsons

יש מאפרות שאנחנו עוקבות אחריהן כדי לראות לוקים יפים. יש מאפרות שמלמדות אותנו טכניקה. ויש את ארין פרסונס, שמצליחה להכניס לתוך סרטון קצר עולם שלם של היסטוריה, תרבות, אופנה ואמנות.

פרסונס אינה מסתפקת בהדגמה של טרנד עכשווי או בשימוש במוצר החדש שהושק השבוע. היא חוקרת כיצד נשים התאפרו לפני עשרות ואפילו מאות שנים, מאתרת מוצרים מקוריים מתקופות שונות, בוחנת טכניקות של מאפרים אגדיים – ואז מתרגמת את כל אלה לשפה ויזואלית עכשווית, ברורה ומעוררת השראה.

התוצאה היא תוכן ביוטי שקשה להפסיק לצפות בו, אבל חשוב יותר – תוכן שמלמד אותנו להתבונן באיפור אחרת.

מי היא ארין פרסונס?

ארין פרסונס היא מאפרת אמריקאית המבוססת בניו יורק. היא החלה את דרכה המקצועית לצד המאפרת פט מקגראת', ובהמשך הפכה למאפרת הגלובלית של Maybelline New York. במסגרת תפקידה עבדה על קמפיינים, תצוגות אופנה ופיתוח השפה האמנותית של המותג. לאורך השנים איפרה דוגמניות וכוכבות רבות, והיא מזוהה במיוחד עם שיתוף הפעולה המתמשך שלה עם ג'יג'י חדיד.

תיק העבודות שלה כולל צילומי אופנה, שערי מגזינים, קמפיינים מסחריים ותצוגות של בתי אופנה בינלאומיים. פרופיל התעשייה שלה באתר Models.com מונה מאות עבודות בתחומי העריכה, הפרסום, השערים ותצוגות האופנה.

אבל בשנים האחרונות פרסונס הפכה למוכרת לקהל רחב לא רק בזכות האנשים שהיא מאפרת – אלא בעיקר בזכות הדרך שבה היא מספרת את הסיפור של האיפור עצמו.

הרבה מעבר למאפרת מפורסמות

הייחוד של פרסונס אינו רק ברמת הביצוע שלה. מאפרות רבות יודעות ליצור עור מלוטש, אייליינר מדויק או שפתיים מושלמות. מה שמבדיל אותה הוא הסקרנות. היא רוצה לדעת:

• באילו מוצרים השתמשו בעבר?
• כיצד נראו הפורמולות המקוריות?
• אילו כלים עמדו לרשות המאפרים?
• כיצד נוצרו הלוקים שאנחנו עדיין מנסים לחקות?
• ומה השתנה בין התמונה ההיסטורית לבין הפרשנות המודרנית שלה?

היא אינה מתבוננת בתצלום ישן ורק מנסה להגיע לתוצאה דומה. לעיתים היא מאתרת הדרכות מקוריות, פרסומות ישנות, ספרים מקצועיים, ראיונות עם המאפרים שעיצבו את הלוק ואפילו את המוצרים שבהם השתמשו בפועל.

כך, למשל, היא שחזרה טכניקות איפור המזוהות עם פמלה אנדרסון בשנות ה-90 באמצעות חומרי הדרכה ומוצרים של המאפרת אלכסיס ווגל, שיצרה את הלוק המקורי. השחזור חשף תהליך מורכב בהרבה מהשפה הוויזואלית שנשארה בזיכרון הקולקטיבי – כולל בניית עיניים מעושנות בשכבות ותהליך שפתיים שכלל מספר שלבים, ולא רק תוחם חום וגלוס ורוד.

ארכיון ביוטי פרטי שנראה כמו מוזיאון

פרסונס היא גם אספנית רצינית של פריטי ביוטי היסטוריים. האוסף שלה כולל שפתונים עתיקים, בשמים, פודרות, ריסים, פאות, אריזות ומוצרים שהיו שייכים לכוכבות קולנוע ולדמויות תרבותיות מוכרות.

האוסף החל להתפתח לאחר שרכשה במכירה פומבית פריטי איפור שהיו שייכים לכוכבת הקולנוע מיי וסט. משם הוא הלך והתרחב, עד שהדירה שלה הפכה למעין ארכיון פרטי של תולדות היופי.

בין הפריטים שתיעדה נמצאים מוצרים וחפצים הקשורים למרילין מונרו, בשמים בעיצוב אלזה סקיאפרלי ומוצרי קוסמטיקה בני עשרות ואף יותר ממאה שנים.

מעניין לראות שפרסונס אינה מתייחסת לאוסף כאל אוסף אריזות יפות בלבד. היא מתעניינת בהרכב, במרקם, במנגנון האריזה, בשיווק שסביב המוצר ובדרך שבה נשים השתמשו בו בתקופה שבה נוצר.

דרך האוסף שלה אפשר להבין שהיסטוריית האיפור אינה רק רצף של טרנדים. היא משקפת שינויים במעמד האישה, בטכנולוגיה, בקולנוע, בפרסום, באופנה ובאופן שבו החברה הגדירה יופי בכל תקופה.

כשהיסטוריה פוגשת יצירתיות

אחד הדברים היפים בעבודה של פרסונס הוא שהיא אינה שבויה בנוסטלגיה.

היא אוהבת איפור וינטג', אבל אינה מנסה להפוך כל פנים לדמות מתקופה אחרת. היא לוקחת עקרונות היסטוריים – צורת גבה, מיקום סומק, טכניקת ריסים, בניית שפתיים או שימוש בצבע – ובודקת כיצד הם עובדים על פנים מודרניות.

לעיתים היא משחזרת את הלוק בנאמנות כמעט מחקרית. בפעמים אחרות היא משתמשת בו כנקודת פתיחה ליצירה חדשה.

זו הבחנה חשובה. השראה אינה העתקה. מאפרת טובה יכולה לזהות את ההיגיון שמאחורי לוק מסוים ולהחליט אילו חלקים ממנו מתאימים לפנים, לצילום, לאופנה ולרגע הנוכחי.

פרסונס אף מרבה להסביר כיצד אידאלים של יופי השתנו מתקופה לתקופה. בראיון ל-Vogue על הקשר בין תווי פנים לתקופות היסטוריות, היא ציינה שלכל עשור הייתה אסתטיקה ברורה משלו – הן בתכונות שנחשבו רצויות והן באיפור ששימש להדגשתן.

לא לפחד מאיפור שנראה כמו איפור

בעידן שבו חלק ניכר מתוכן הביוטי מתמקד במראה "ללא איפור", בעור אחיד מאוד ובטכניקות שחוזרות על עצמן, פרסונס מזכירה שאיפור יכול להיות גם משחק.

בעבודות שלה אפשר לראות:

• צבעים לא צפויים
• ריסים גרפיים
• גבות המשתנות בהתאם לדמות
• עיניים שמקבלות צורה חדשה
• שפתיים מודגשות מאוד
• שילוב בין דיוק טכני לבין חופש יצירתי

האיפור שלה לא תמיד מבקש להיראות טבעי, ולעיתים זו בדיוק המטרה. היא משתמשת בו כדי ליצור דמות, לעורר תקופה, להקצין תכונה או לבנות רגע ויזואלי שאי אפשר להתעלם ממנו.

עם זאת, גם בלוקים הדרמטיים ביותר שלה מורגש שהיא מבינה היטב מבנה פנים. הצבע והאפקט אינם מונחים סתם על הפנים – הם מתוכננים ביחס לעין, לגבה, לעצמות הלחיים ולפרופורציות של המצולמת.

מה אפשר ללמוד ממנה כמאפרות?

להסתכל על מקור ההשראה

במקום לשמור עוד תמונת פינטרסט ולנסות להעתיק אותה, כדאי לבדוק מהיכן היא הגיעה. מי יצר את הלוק? באיזו תקופה? מה הייתה המטרה שלו? האם הוא נועד לצילום, לבמה, לקולנוע או לחיי היומיום? ההקשר יכול לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנחנו מפרשות את האיפור.

להבין את המבנה, לא רק את השלבים

פרסונס אינה מלמדת רק היכן להניח חומר. היא מראה כיצד המיקום משנה את הפנים. סומק המונח גבוה לכיוון הרקות יוצר תוצאה אחרת מסומק עגול במרכז הלחי. גבה ישרה משנה את ההבעה באופן שונה מגבה קשתית. ריסים מודבקים רק בקצה החיצוני יוצרים מבנה עין אחר מריסים המודגשים במרכז. כאשר מבינות את ההשפעה, כבר לא חייבות לעבוד לפי נוסחה אחת.

לנסות מוצרים בדרך אחרת

לעיתים אנחנו מקבעות כל מוצר לתפקיד שהיצרן נתן לו. פרסונס מזכירה שאפשר לחשוב על חומר לפי המרקם, רמת הפיגמנט, הגימור והאופן שבו הוא מגיב לאור – ולא רק לפי הכיתוב שעל האריזה. זו אינה המלצה להשתמש במוצר באזור שלא אושר לשימוש בו, אלא הזמנה להבין טוב יותר את החומרים שנמצאים בערכת האיפור שלנו.

ללמוד מהעבר בלי להישאר בו

איפור מתקופות אחרות יכול להיראות מוגזם או מיושן כאשר מעתיקים אותו במלואו. אבל לפעמים מספיק לקחת ממנו פרט אחד – שפה בגוון מסוים, מיקום של ריסים, צורת תוחם או מרקם עור – ולשלב אותו בתוך לוק עכשווי.

למה כדאי לעקוב אחריה?

החשבון של ארין פרסונס מתאים במיוחד למי שמרגישה שתוכן ביוטי הפך לעיתים לחזרתי מדי.

במקום עוד סרטון שמציג את אותם שלושה מוצרים וטרנד שכבר ראינו עשרות פעמים, היא מציעה שילוב נדיר בין:

• ניסיון מקצועי בתעשיית האופנה
• טכניקה ברמה גבוהה
• מחקר היסטורי
• אוסף ביוטי יוצא דופן
• יכולת לספר סיפור
• נכונות להתנסות ולהיראות שונה

היא גם אינה מציגה את ההיסטוריה כמשהו כבד או אקדמי. הסרטונים שלה נגישים, סקרניים ולעיתים משעשעים. אפשר לצפות בהם מתוך עניין במוצר ישן, ולסיים עם הבנה חדשה לגבי טרנד שחשבנו שנולד בטיקטוק.

השורה התחתונה

ארין פרסונס מזכירה לנו שאיפור אינו רק רשימת מוצרים או אוסף של כללים. הוא שפה חזותית שיש לה היסטוריה, הקשר ויכולת לשנות את הדרך שבה הפנים נקראות.

היא חוקרת את העבר בלי להפסיק ליצור בהווה, ומצליחה לחבר בין עבודת איפור מקצועית, אופנה, קולנוע, תרבות ואספנות באופן שאינו דומה כמעט לשום חשבון ביוטי אחר.

גם אם לא תאמצו אף אחד מהלוקים שלה במלואו, סביר להניח שהיא תגרום לכן להסתכל אחרת על האיפור שכבר נמצא אצלכן בתיק – וזה בפני עצמו שווה מעקב.

אינסטגרם: @erinparsonsmakeup