יש מותגים שמנסים למכור לנו תוצאות. אחרים מוכרים בעיקר חוויה. Tatcha הצליחה לבנות לעצמה מקום מאוד ברור באמצע: מוצרים שאמורים לעבוד, אבל גם להיות כאלה שפשוט כיף להשתמש בהם.
וזה מורגש כמעט בכל פרט. המרקמים, האריזות, הצבעים, הריחות, הכפיות הקטנות שמגיעות עם חלק מהקרמים - הכול מאוד מחושב, והכול שייך לאותו עולם.
אבל דווקא בגלל ש־Tatcha כל כך טובה בלגרום לנו לרצות את המוצרים שלה, מעניין אותי להסתכל מעבר לצנצנות היפות ולשאול מה יש בפנים. מה באמת טוב? למי כל מוצר מתאים? ואיפה החוויה היוקרתית באמת מצדיקה את המחיר?
כי במחירים של Tatcha, מבחינתי לא מספיק שמוצר יהיה נעים.
הסיפור מאחורי Tatcha
Tatcha הוקמה על ידי ויקי צאי (Vicky Tsai), אחרי תקופה שבה עבדה בקריירה תאגידית תובענית והתמודדה במקביל עם בעיות עור משמעותיות.
נסיעה לקיוטו הפכה עבורה לנקודת מפנה. שם היא נחשפה לטקסי טיפוח ולתפיסות יפניות שמתייחסות ליופי פחות כאל אוסף של בעיות שצריך לתקן, ויותר כחלק מטיפול בעצמנו.
מהחוויה הזו נולד אחד הרעיונות שמלווים את Tatcha עד היום: שגרת טיפוח לא חייבת להיות עוד משימה שצריך לסיים. היא יכולה להיות כמה דקות ביום שאנחנו דווקא מחכות להן.
אבל Tatcha לא נבנתה על ידי צאי לבדה.
צוות המייסדים חיבר בין ידע מדעי לבין היכרות עמוקה עם התרבות היפנית. נאמי אונודרה (Nami Onodera), ילידת טוקיו, סייעה לבנות את הקשרים של המותג עם בעלי מלאכה, חוקרים ומומחים לתרבות יפנית. הכימאי מסאטו טגאווה (Masato Tagawa) היה דמות מרכזית בצד המדעי ופיתח את קומפלקס Hadasei-3 של המותג. שואיצ'י טנאקה (Shuichi Tanaka), מומחה לתרבות היופי ולעולם העסקי ביפן, היה שותף לעיצוב הגישה של Tatcha למוצרים, לאריזות ולחוויית הלקוחה.
וזה אולי מסביר למה Tatcha מרגישה כל כך מגובשת.
הפורמולות, האריזות, אופן השימוש והשפה של המותג לא מרגישים כמו חלקים נפרדים שחוברו יחד בדיעבד. כולם מספרים את אותו הסיפור.
Hadasei-3: הרכיב שנמצא בלב המותג
אחד הדברים שחוזרים לאורך הקו הוא Hadasei-3, הקומפלקס הייחודי של Tatcha.
הוא משלב אורז מאקיטה, תה ירוק מאוג'י ואצות מאוקינאווה ועובר תהליך של התססה כפולה. לפי Tatcha, הקומפלקס פותח בשיתוף מדענים ב־Tatcha Institute בטוקיו ונועד לתמוך בלחות, במחסום ההגנה של העור ובמראה עור בריא.
זה נשמע מצוין, אבל כאן בדיוק חשוב לי לעשות הפרדה.
אני אוהבת להבין את הסיפור שמאחורי פורמולה ואת הסיבה שבגללה בחרו ברכיבים מסוימים, אבל סיפור יפה על מסורת יפנית או רכיבים שעברו תהליך התססה עדיין לא אומר שהמוצר עצמו מצוין.
בסופו של דבר, העור שלנו לא פוגש את הסיפור של המותג. הוא פוגש את הפורמולה השלמה.
לכן כשאני מסתכלת על מוצר של Tatcha, מעניינים אותי הרכיבים, המרקם, ההתאמה לסוג העור, מה המוצר באמת מוסיף לשגרת הטיפוח, ובמחירים האלה, גם אם הוא שווה את הכסף.
הסיפור יכול לגרום לי להתעניין במוצר. את ההמלצה המוצר עדיין צריך להרוויח.
שלושה קרמים, שלושה צרכים שונים
כשנכנסים לעומק של הקרמים של Tatcha, מהר מאוד מבינים שאין באמת "קרם של Tatcha".
The Dewy Skin Cream, The Water Cream ו־Indigo Overnight Repair שונים מאוד זה מזה. לכן לא הייתי בוחרת ביניהם לפי איזה מהם יותר מפורסם, אלא לפי סוג העור ומה שאני רוצה לקבל מהקרם.
The Dewy Skin Cream
זה כנראה המוצר שהכי מזוהה עם Tatcha, ואני בהחלט מבינה את ההתלהבות ממנו.
זה קרם עשיר שמיועד לתת הרבה לחות ולהשאיר את העור רך, מלא וזוהר. אם העור יבש ואת אוהבת גימור dewy, זה הקרם שהייתי מסתכלת עליו קודם.
אני יכולה להבין אותו גם בהקשר של איפור. כשעובדים עם עור יבש ורוצים שהמייקאפ ייראה חי ולא יישב על העור בצורה יבשה, הכנה טובה של העור יכולה לעשות הבדל עצום. קרם שנותן הרבה לחות ומשאיר את העור גמיש וזוהר יכול להשתלב יפה בשלב הזה.
מבחינת הפורמולה יש כאן בין היתר גליצרין וסקוואלן, שני רכיבים שאני אוהבת לראות כשמחפשים לחות וריכוך של העור.
אבל יש לי כאן הסתייגות.
הפורמולה כוללת בישום וגם Myristyl Myristate. זה לא אומר שהקרם יעשה בעיה לכל אחת, אבל אם מדובר בעור רגיש מאוד, בעור שנוטה להיסתם או בעור שכבר ידוע כמגיב בקלות, אני לא מתעלמת מזה.
לעור יבש ולא רגיש, לעומת זאת, אני לגמרי מבינה למה הקרם הזה הפך לאחד המוצרים המזוהים ביותר עם Tatcha. הוא נותן בדיוק את החוויה שהמותג מבטיח: הרבה לחות, תחושה נעימה וגימור יפה וזוהר.
המסקנה שלי: לעור המתאים הוא יכול להיות בחירה נהדרת. לעור רגיש או כזה שנוטה להגיב בקלות, הייתי בוחרת בזהירות ולא קונה אותו רק בגלל ההייפ.
The Water Cream
אם The Dewy Skin Cream נשמע לך עשיר מדי, The Water Cream הוא הכיוון שהייתי בודקת.
כאן התחושה שונה לגמרי. המרקם הרבה יותר קליל, מימי וכמעט ג'לי, והוא מתאים בעיניי יותר לעור מעורב או שמן, או פשוט למי שלא אוהבת להרגיש קרם עשיר על הפנים.
הוא נספג מהר יותר ונותן לחות בלי אותה תחושה עוטפת של The Dewy Skin Cream.
מבחינת המרקם אפשר להבין למה משווים אותו לפעמים לקרמים בסגנון Neutrogena Hydro Boost. אני מתייחסת להשוואה הזו רק כדרך להבין את סוג המרקם - לא כאמירה שמדובר בפורמולות דומות.
אם הייתי צריכה לבחור נקודת פתיחה בין השניים, היא די פשוטה: לעור יבש הייתי מתחילה עם The Dewy Skin Cream; לעור מעורב או שמן, עם The Water Cream.
אחר כך, כמובן, צריך לראות איך העור הספציפי מגיב.
Indigo Overnight Repair
Indigo Overnight Repair כבר ממלא תפקיד אחר.
זה קרם לילה עשיר וסמיך יותר, שמעניין אותי במיוחד כשהעור יבש או כשמחפשים יותר תמיכה במחסום ההגנה של העור.
בפורמולה יש סרמידים, ואלה בדיוק מסוג הרכיבים שאני רוצה לראות במוצר שמיועד לתמוך במחסום העור ולשמור על הלחות.
לכן אני לא באמת משווה אותו ל־The Water Cream. הם לא אמורים לעשות את אותו הדבר.
The Water Cream מתאים יותר כשמחפשים קרם לחות קליל. Indigo Overnight Repair הוא מוצר שהייתי פונה אליו בלילה, כשהעור מרגיש יבש וזקוק למשהו עשיר ועוטף יותר.
The Rice Wash
דווקא תכשיר הניקוי של Tatcha הוא אחד המוצרים שמעניינים אותי בקו.
The Rice Wash הוא קרם ניקוי עדין, והוא ממשיך את אותה תפיסה שרואים בכל המותג: גם ניקוי, שהוא לכאורה השלב הכי בסיסי בשגרה, אמור להיות נעים.
ומבחינתי זה חשוב.
תכשיר ניקוי טוב לא אמור להשאיר את העור מתוח ויבש. אני רוצה שהעור יהיה נקי, אבל עדיין ירגיש נעים ורך אחרי השטיפה.
זה הכיוון של The Rice Wash. המרקם קרמי ורך, וכמות קטנה אמורה להספיק בכל שימוש.
במוצר ניקוי יקר זה פרט שאני לוקחת בחשבון, כי המחיר של השפופרת הוא רק חלק מהסיפור. חשוב לי גם לדעת כמה מוצר צריך בכל שימוש וכמה זמן הוא באמת יחזיק.
ועדיין, בסופו של דבר זה מוצר ניקוי. במחיר של Tatcha אני רוצה להרגיש שהוא נותן לעור שלי משהו שאני לא מקבלת בקלות ממוצר זול משמעותית.
חוויית שימוש יפה לבדה לא מספיקה לי.
The Essence
The Essence הוא אולי המוצר שמבטא בצורה הכי ישירה את תפיסת הטיפוח של Tatcha.
הוא מבוסס על Hadasei-3, עם אורז, אצות ותה ירוק, ונועד להיכנס לשגרה מיד אחרי הניקוי ולפני הסרומים והקרמים.
אני מסתכלת עליו קודם כול כעל עוד שכבה קלה של לחות בתחילת השגרה.
ופה אני תמיד שואלת את אותה השאלה: האם אני באמת צריכה עוד שלב?
אם כבר יש לי שגרת טיפוח שנותנת לעור מספיק לחות, מוצר נוסף צריך לתת לי סיבה טובה להוסיף אותו. מצד שני, אם אני מעדיפה לבנות לחות בכמה שכבות דקות במקום להסתמך על קרם עשיר אחד, אני בהחלט יכולה להבין את המקום שלו בשגרה.
זה מסוג המוצרים שלא הייתי קונה רק כי הוא "משלים את הטקס". הוא צריך לעשות מספיק כדי להצדיק את המקום שלו - ובוודאי במחיר הזה.
The Kissu Lip Mask
מסכת השפתיים של Tatcha היא אחד המוצרים שקל מאוד להתפתות אליהם.
המרקם מבריק ועשיר, והיא נותנת לשפתיים הרבה לחות ותחושה נעימה ומזינה.
אבל דווקא במוצר כזה אני לא מסתכלת רק על המחיר של הצנצנת. אני מסתכלת גם על כמה חומר באמת צריך בכל שימוש.
במסכת שפתיים משתמשים בכמות קטנה מאוד, ולכן מוצר שנראה קטן יכול להחזיק הרבה זמן. מבחינתי זה משנה את הדרך שבה אני מסתכלת על התמורה למחיר.
זה עדיין לא הופך מסכת שפתיים יוקרתית למוצר שחייבים בשגרת הטיפוח. אבל אם היא טובה, משתמשים במעט והיא מחזיקה חודשים, זה כבר שיקול אחר מאשר מוצר יקר שנגמר במהירות.
Luminous Dewy Skin Mist
כמאפרת, זה אחד המוצרים של Tatcha שמעניינים אותי מזווית קצת אחרת.
מיסט שנותן לחות לא מעניין אותי רק כחלק משגרת הטיפוח. אני רוצה לדעת מה הוא עושה מעל איפור.
לפעמים האיפור נראה מצוין כשמסיימים אותו, ואחרי כמה שעות העור מתחיל להרגיש מעט מתוח או שהגימור נראה יבש יותר. במצב כזה מיסט טוב יכול להחזיר לעור תחושה נעימה יותר ולרכך את המראה של האיפור.
במובן הזה, "לחות בבקבוק" הוא תיאור די מדויק לרעיון שמאחורי המוצר.
אבל מבחינתי המבחן האמיתי הוא לא רק אם הוא מרענן את העור. אני רוצה לראות איך הוא מתנהג מעל מייקאפ: האם הוא מרכך את הגימור בלי לפגוע בבסיס, האם הוא נותן זוהר יפה ולא מראה רטוב מדי, והאם האפקט מספיק משמעותי כדי להצדיק את המחיר.
ומה לגבי עור רגיש?
כאן אני דווקא לא נותנת למראה הרך והמרגיע של Tatcha לבלבל אותי.
הצבעים, המרקמים והרעיון של טיפוח כטקס יכולים לגרום למותג להרגיש מאוד עדין, אבל זה לא אומר שכל הפורמולות שלו הן אוטומטית הבחירה שלי לעור רגיש.
בחלק מהמוצרים יש בישום, ויש פורמולות שבהן הייתי מסתכלת היטב על רשימת הרכיבים לפני שאני ממליצה עליהן למישהי שהעור שלה מגיב בקלות.
וגם "עור רגיש" הוא לא דבר אחד. מוצר שהעור של אחת מסתדר איתו מצוין יכול לגרום לאחרת לאדמומיות, אי־נוחות או פצעונים.
בגלל זה, ובמיוחד במחירים של Tatcha, אם יש אפשרות להתחיל מדוגמית או מגודל קטן לפני שקונים מוצר בגודל מלא - בעיניי זו בחירה חכמה.
אז על מה בעצם משלמים ב־Tatcha?
זו אולי השאלה שהכי מעניינת אותי במותג.
אפשר למצוא גליצרין, סקוואלן, סרמידים ורכיבי לחות גם במוצרים שעולים הרבה פחות. אם מסתכלים רק על רשימת הרכיבים ועל המחיר למיליליטר, Tatcha לא תמיד תהיה הבחירה המתבקשת.
אבל אני גם לא חושבת שנכון להעריך מוצר קוסמטי רק לפי רשימת הרכיבים שלו.
הפורמולה השלמה משנה. המרקם משנה. הדרך שבה המוצר מתיישב על העור משנה. וגם העובדה שאני נהנית להשתמש במוצר ורוצה לחזור אליו בכל יום היא לא חסרת משמעות.
ופה Tatcha מאוד חזקה.
היא יודעת ליצור מוצרים שמרגישים מפנקים ומחושבים, והחוויה היא לא משהו שהודבק למוצר אחרי שסיימו לפתח אותו. היא חלק ממנו.
אני נותנת לזה ערך.
אני פשוט לא נותנת לזה להחליף את השאלה החשובה יותר: האם המוצר עצמו מספיק טוב כדי שאמליץ עליו?
טיפוח שהוא גם חוויה
Tatcha מדברת הרבה על הקשר בין העור לבין הנפש ועל הרעיון שטיפוח יכול להיות יותר מסדרה של פעולות שאנחנו עושות בבוקר ובערב.
אחד המושגים שהמותג מציג כחלק מהפילוסופיה שלו הוא hinou-dokon, רעיון יפני שהוא מתאר כחיבור בין העור לנפש. בשנים האחרונות Tatcha מדברת גם על מה שהיא מכנה NeuroSkin Science ועל הקשר שבין העור, מערכת העצבים, מתח ותחושת רווחה.
אני לא חושבת שצריך להיכנס לכל הפילוסופיה הזו כדי להבין מה Tatcha מנסה לעשות.
מספיק לפתוח מוצר.
יש תשומת לב גדולה מאוד למרקם, לריח, לאריזה ולאופן שבו המוצר מרגיש בזמן השימוש. Tatcha לא מנסה לגרום לטיפוח להרגיש רפואי או פונקציונלי בלבד. היא רוצה שניהנה ממנו.
וזה חלק משמעותי מהסיבה שהמותג כל כך אהוב.
יותר מהצנצנת הסגולה
קל מאוד לצמצם את Tatcha למה שמצטלם יפה: הצנצנת הסגולה, הטורקיז, הזהב, הכפיות הקטנות והקרמים שמשאירים את העור זוהר.
אבל ככל שנכנסים יותר לעומק, מבינים שהחוזקה של המותג היא דווקא בחיבור בין כל הדברים האלה.
ההשראה היפנית, הפורמולות, המרקמים, האריזות והרעיון של טיפוח כטקס נבנו כחלק מאותו עולם.
לצד הפעילות המסחרית שלה, Tatcha מקיימת גם שותפות עם Room to Read, ארגון שעוסק בין היתר בחינוך ובאוריינות של ילדות ונערות.
כל זה יוצר סיפור מותג מאוד שלם.
אבל מבחינתי, סיפור טוב אף פעם לא נותן למוצרים שבתוכו פטור מבדיקה.
אז מה אני חושבת על Tatcha?
ככל שנכנסתי יותר לעומק של המותג ושל המוצרים שלו, הבנתי שהחוזקה של Tatcha היא לא רכיב פלא אחד.
היא נמצאת בחיבור בין פורמולה, מרקם וחוויית שימוש.
Tatcha יודעת לעשות מוצרים שרוצים להשתמש בהם. האריזות יפהפיות, המרקמים מאוד מחושבים, והרבה מהמוצרים נותנים בדיוק את אותה תחושה מפנקת שהמותג מבטיח.
מבחינתי זה כן שווה משהו.
מוצר טיפוח שאנחנו נהנות להשתמש בו הוא גם מוצר שיש סיכוי גבוה יותר שנתמיד איתו.
אבל אני לא נותנת לחוויה הזאת להחליף את הבדיקה של הפורמולה.
דווקא ב־Tatcha חשוב לי להבין למי כל מוצר באמת מתאים. The Dewy Skin Cream יכול להיות בחירה נהדרת לעור יבש ולא רגיש, אבל הוא לא הבחירה הראשונה שלי לעור שמגיב בקלות. The Water Cream הגיוני יותר כשמחפשים משהו קליל. Indigo Overnight Repair ממלא תפקיד אחר, כשהעור זקוק למשהו עשיר ותומך יותר.
וה־Essence, מסכת השפתיים והמיסט צריכים לעבור מבחינתי מבחן נוסף: לא רק אם הם נעימים, אלא אם הם מוסיפים מספיק לשגרה כדי להצדיק עוד מוצר במחיר של Tatcha.
זה בסופו של דבר המבחן שלי מול מותג יוקרתי:
אחרי שמורידים את האריזה, הריח והחוויה - האם נשאר מוצר שאני באמת רוצה להמליץ עליו?
Tatcha ב־LOREN STANDARD
כאן תמצאו את הסקירות, המדריכים, ההשוואות והכתבות שלנו על Tatcha. ככל שנבחן יותר מוצרים מהקו, העמוד הזה ימשיך להתעדכן.
כל מוצר ייבחן בפני עצמו. מוצר אחד מצוין לא הופך אוטומטית את כל המותג להמלצה, ומוצר אחד שלא התאים לא אומר שאין מוצרים אחרים בקו ששווים בדיקה.
כי גם מול אחת הצנצנות היפות בעולם הטיפוח, הכלל שלנו נשאר אותו כלל:
אנחנו אוהבות מוצרים. לא לוגואים.
אנחנו אוהבים מוצרים. לא לוגואים.
